החלטה בתיק בש"א 18386/07

המבקשים (המשיבים בהמרצת הפתיחה) עותרים לסלק את התובענה על הסף מפאת העדר סמכות עניינית, או להורות על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום. לחלופין עותרים המבקשים לסלק על הסף את הסעדים המופיעים בסעיפים 29(ב) ו-29(ג) להמרצת הפתיחה, ולחלופי חלופין להורות על העברת הדיון בתובענה למסגרת הליך רגיל.

בנוסף, עותרים המבקשים להאריך את המועד להגשת התשובה להמרצת הפתיחה, עד לאחר 30 ימים ממתן החלטה בבקשה.

בהמרצת הפתיחה נטען, כי על פי הסכם מיום 5/11/06, על המשיבה להעביר את הזכויות בנכס מסוים על שמה של המבקשת מס' 1, תמורת סכום של 390,000$ שישולם עד ליום 1/1/07. המשיבה טענה, כי המבקשים לא העבירו את סכום התמורה כמוסכם, אלא העבירו תשלומים חלקיים בלבד במועדים אקראיים ובלתי סדירים, ולא הועילו ניסיונותיה להגיע עימם להסכמות שונות בעניין הסדרת התשלום.

בעקבות כך, עתרה המשיבה להצהיר על בטלות ההסכם מיום 5/11/06, להורות על סילוק ידם של המבקשים מהנכס, וכן לחייבם בתשלום הפיצוי המוסכם, בסכום של 39,000$. בנוסף, עתרה המשיבה למתן רשות לפיצול סעדים, כך שהיא תוכל לתבוע את נזקיה מהפרת ההסכם, לרבות בגין שכר דירה עבור התקופה שתחילתה ביום 1/1/07 ועד למועד פינוי הנכס בפועל.

תקנה 250 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי "מוכר או קונה של מקרקעין זכאי בכל עת לבקש, בהמרצת פתיחה, החלטה בכל שאלה המתעוררת עקב דרישה או התנגדות או תביעת פיצויים, או בכל שאלה אחרת הנובעת מתוך חוזה המכר או הכרוכה בו ואינה נוגעת לקיומו או לתקפו של החוזה".

כידוע, לשם בחינת התאמתו של הליך לבירור במסגרת המרצת פתיחה, על בית המשפט לבחון, האם ניתן לברר את העובדות השנויות במחלוקת בין הצדדים בהסתמך על החומר שצורף להמרצת הפתיחה ועל תצהירי הצדדים, ללא שמיעת עדים, והאם ניהול ההליך בהמרצת הפתיחה אינו עלול לקפח את זכויותיו הדיוניות של מי מבעלי הדין (בש"א (מחוזי חיפה) 2529/06 עזבון המנוח איסר זברקו ז"ל נ' פינצ'וק, תק-מח 2006(2) 3231).

ברע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (5.2.07) קבע כב' השופט א' גרוניס כי: "השאלה האם תובענה ראויה להתברר על דרך המרצת פתיחה תוכרע על יסוד המורכבות העובדתית של ההליך, הצורך לשמוע עדים רבים והחשש לפגיעה דיונית במשיב...אכן, כאשר מדובר בטענות של תרמית או אי חוקיות, צפוי שהעניין יהיה מורכב מבחינה עובדתית. ברם, אין מקום לקביעה אפריורית שכאשר אלה הן הטענות לעולם לא יתנהל ההליך על דרך המרצת פתיחה. הכרעה בשאלה האם עסקינן במחלוקת עובדתית מורכבת ומסובכת תלויה במידה מכרעת בטענות שבתצהיר התומך בתשובה. כאשר השופט מעמיד זה מול זה את התצהירים מטעם בעלי הדין הניצים, יכול הוא לקבוע האם אמנם לא ניתן לטפל בסכסוך במסגרתה של המרצת הפתיחה".     

הרושם שמתקבל הוא, שהתובענה כוללת טענות עובדתיות שאינן עתידות להתברר בהכרח רק לאורו של ההסכם בין הצדדים.

מעבר לכך, תקנה 250 קובעת, כי המרצת פתיחה מתאימה, בין היתר, לבירור שאלה המתעוררת עקב תביעת פיצויים, אך אין משמעות הדבר, שניתן לכלול רכיב של פיצויים במסגרת המרצת הפתיחה.

עם זאת, לאור הרציונל המפורט לעיל, ראוי להמתין עד שתוגש התשובה להמרצת הפתיחה, וניתן יהיה לבחון אז את הפרמטרים הנזכרים.

באשר לסמכות העניינית - המבחן המקובל לצורך קביעתה הוא מבחן הסעד, וכאשר במסגרת התביעה מתבקשים סעדים שונים המצויים בסמכות ערכאות שונות, הרי שאין מנוס מפיצול הבירור בהם (ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529).

לפיכך, כאשר לצד סעד במקרקעין נתבע גם סעד כספי, הרי שהסמכות לדון בו, נקבעת על פי שווי הסעד הכספי. לעומת זאת, כאשר נתבעים מספר סעדים במקרקעין, הכלל הוא, שהסעד הטפל הולך אחר הסעד העיקרי, והסמכות נקבעת בהתאם למהות הסעד העיקרי (ע"א 8130/01 מחאג'נה נ' אגבאריה, תק-על 2003(2) 1478).

בענייננו, הסעד העיקרי הוא סעד הצהרתי לגבי בטלות ההסכם, והסעד של סילוק יד הינו טפל לו. המשיבה עתרה לחיוב המבקשים בסכום הפיצוי המוסכם. על פני הדברים, חיוב כספי זה נובע מההסכם עצמו, ותביעתו כסעד נובעת מההצהרה בדבר בטלות ההסכם, כך שאין מדובר בסעד כספי חלופי או נוסף, הנתבע, באופן עצמאי, מהמסכת העובדתית הנטענת. עם זאת, הקשר הלכאורי בין הסעדים אינו מצדיק את בירור התביעה לסעד הכספי כאן, שעה שהוא מצוי בסמכותו של בית משפט השלום.

עתירה מתוקנת תוגש תוך 30 יום.  אין צו להוצאות.

ניתנה היום א' בשבט, תשס"ח (8 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.